נכתב ע״י: דור כהן – מהנדס בדיקות תוכנה – QA
בעולם בדיקות התוכנה, אחת ההחלטות המרכזיות שכל צוות QA מתמודד איתה היא מתי לבדוק ידנית – ומתי לפתח אוטומציה.
הבחירה בין שתי הגישות משפיעה באופן ישיר על איכות התוצר, קצב השחרור של גרסאות, וניהול המשאבים בצוות.
אז איך בוחרים נכון בין השניים?
במאמר הזה נעשה סדר: מה ההבדלים, מתי כל שיטה מתאימה, ומהן הדוגמאות מהשטח שאנחנו פוגשים ביום-יום.
מהן בדיקות ידניות?
בדיקות ידניות הן תהליך שבו הבודק עובר ידנית על המערכת – לפי תרחישי בדיקה כתובים ומוגדרים מראש או בצורה חופשית (exploratory).
זו שיטה בסיסית, אבל חיונית – בעיקר בשלבים הראשונים של הפיתוח או כשצריך להרגיש את המוצר כמשתמש אמיתי.
יתרונות:
- מאפשרות בדיקות חוויית משתמש, נראות ותחושת שימוש.
- גמישות בבדיקות מורכבות או בתרחישים משתנים.
- לא דורשות תשתית או ידע תכנותי.
חסרונות:
- דורשות זמן רב – במיוחד כשיש הרבה תרחישים.
- מועדות לשגיאות אנוש.
- לא מתאימות לבדיקות חוזרות על עצמן.
מתי נשתמש בהן?
- במסכים חדשים בפיתוח.
- בבדיקות עיצוב ו-UX.
- כאשר אין עדיין תשתית אוטומציה מתאימה.
- לבדיקות חד-פעמיות שלא שווה להשקיע באוטומציה עבורן.
מהן בדיקות אוטומטיות?
בדיקות אוטומטיות נעשות ע״י קוד שמריץ תרחישי בדיקה בצורה אוטומטית – בדיוק כמו שהמשתמש היה עושה, רק מהר יותר, בלי לשכוח צעדים, ובלי להתעייף.
בדיקות אוטומטיות מבוצעות ע"י קוד שמדמה את פעולות המשתמש. כלים נפוצים:
(למובייל) Appium, Cypress, Playwright, Selenium
יתרונות:
- מהירות – אפשר להריץ מאות טסטים תוך דקות.
- דיוק – הבדיקות זהות בכל פעם ומכילות את כל הצעדים.
- שילוב בתהליך CI/CD – כל קומיט מריץ טסטים אוטומטית.
- חסכון בטווח הארוך – כשיש בדיקות רפיטטיביות, זה משתלם.
חסרונות:
- דורשות פיתוח ותחזוקה שוטפת.
- כל שינוי קטן בממשק או בקוד יכול לשבור טסטים.
- לא מתאימות לבדיקה חווייתית או אינטואיטיבית.
מתי נשתמש בהן?
- בבדיקות רגרסיה שחוזרות על עצמן בכל גרסה.
- בפיצ'רים שהמערכת לא משתנה בהם לעיתים קרובות.
- בבדיקות API, ביצועים, טפסים, תהליכים אוטומטיים.
השוואה מהירה:
| קריטריון: | בדיקות ידניות: | בדיקות אוטומטיות: |
|---|---|---|
| מהירות: | איטית | מהירה מאוד |
| גמישות: | גבוהה (אפשר לבדוק דברים לא צפויים) | נמוכה (רק מה שנכתב מראש) |
| התאמה ל-UX: | מתאימות מאוד | לא מתאימות |
| שגיאות אנוש: | אפשריות | כמעט ולא קיימות |
| עלות בטווח הארוך: | גבוהה | משתלמת כשיש חזרתיות |
| השקעה ראשונית: | נמוכה | גבוהה (כתיבת תשתית, קוד, תחזוקה) |
דוגמאות אמיתיות מהשטח:
- בדיקות UX למסך קבוצה באפליקציה – נדרש לבדוק את התחושה של הגולל, תנועות יד, עיצוב ואלמנטים רספונסיביים – נעשה ידנית.
- בדיקת Checkout באתר מסחר – עשרות תרחישים של הוספה לסל, הסרת מוצרים, חישוב הנחות – מושלם לאוטומציה.
- בדיקת API של מערכת ERP – אוטומציה מלאה שמריצה את אותם טסטים מול כל גרסה חדשה, וחוסכת שעות עבודה.
לסיכום:
שילוב בין בדיקות ידניות לאוטומטיות הוא המפתח ל-QA חכם.
בחרו נכון מתי להשתמש בכל גישה, לפי מטרות הבדיקה, רמת היציבות של המערכת, משאבים זמינים וקריטיות הפיצ'ר.
הבדיקות הידניות מביאות אנושיות וגמישות.
הבדיקות האוטומטיות מביאות מהירות ויעילות.
השילוב ביניהן – זה כבר אומנות.
לוואטסאפ
לשיחת טלפון